בית שעריים היה בית הקברות של העולם היהודי בתקופת המשנה והתלמוד
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןעמק יזרעאל עם האובך שמקלקל את הנוף
להעביר התמונות בקליק
בית העלמין המרכזי של העולם היהודי בתקופת המשנה והתלמוד
ביקור בבית שערים הוא חוויה מרתקת. העיירה היהודית העתיקה שכנה על גבעה נמוכה בגליל התחתון המערבי והגיעה לשיא פריחתה במאות השנייה עד הרביעית לספירה. בבטן האדמה עמוק במדרון הגבעה חצבו תושבי בית שערים עיר קברים מפוארת. המבקר עובר דרך חצרות קדומות מסדרונות ומדרגות לתוך אולמות גדולים שבהם חצובים תאי קבורה ולצדם ארונות קבורה מאבן. החדרים וארונות המתים משופעים בתבליטים בכתובות ובציורי קיר. דלתות חצובות באבן המחקות בצורתן דלתות עץ סוגרות על חלק מפתחי המערות. התבליטים והציורים מייצגים את האמנות העממית היהודית בתקופה הרומית. בכל המערות מוצאים סימנים יהודיים: מנורת שבעת הקנים ארון הקודש השופר הלולב והאתרוג. בנוסף ישנם גם יצירות על נושאים חילוניים ספינות בעלי חיים דמויות אדם ודגמים גיאומטריים.רוב הכתובות שנמצאו כתובות בשפה היוונית שרווחה אז בארץ ישראל אך יש גם כתובות בעברית בארמית ובתדמורית. מן הכתובות אפשר לדעת לעיתים את שמו של הנפטר משלח ידו ולפעמים את מקום מוצאו.
היישוב בית שערים נודע כמרכז הרוחני של העם היהודי באותה תקופה בזכות רבי יהודה הנשיא ("רבי") הדמות המובילה בעולם היהודי במאה השלישית לספה"נ. רבי נחשב לסמכות הרוחנית של עם ישראל באותה תקופה. הוא קשר קשרים אמיצים עם השלטונות הרומיים שחיזקו את מנהיגותו. הרומאים העניקו לו רכוש רב ובין השאר אחוזה בבית שערים. רבי העביר את בית המדרש שלו ואת הסנהדרין אותו הנהיג משפרעם לבית שערים ובאחרית ימיו לציפורי. כשנפטר בשנת 022 לספירה לערך הובל לקבורה בבית שערים ומאז נעשה בית העלמין של העיירה למקום מקודש ונהפך לבית קברות מרכזי של העולם היהודי בתקופת המשנה והתלמוד. אחת המערות בבית שערים נחשבת כמקום הקבורה שלו. באגדה כתוב "רבי מת ומקום לו בבית שערים.
כניסה למערת קבורה
גומחה מלאה סרקופגים
אין כניסה לקבר של רבי יהודה הנשיא
טבעון משקיפה על בית שערים
אלכסנדר זייד מחבר: הסוכנות היהודית
חלוץ מייסד ארגון השומר. הוא נולד בסיביר בזמן שאביו שהיה משכיל עברי וחובב ציון שהה שם בגלות של 52 שנה. אמו נרצחה בהיותו בן שלוש על ידי איכר רוסי שיכור. לאחר שנגמרה תקופת גלותו של אביו הם שבו לוילנה ואלכסנדר שהיה בגיל 31 באותו זמן הצטרף לתנועת העבודה הציונית. ב-4091 הוא היה אחד מראשוני החלוצים של העלייה השנייה שהגיעו לארץ ישראל ועבד בראשון לציון ובפתח תקווה. הוא נפצע בידי ערבים בזמן שהיה בזיכרון יעקב ומשם הוא עבר לירושלים שם הוא עבד כסתת. ב-7091 הוא היה אחד ממייסדי ארגון סודי "בר גיורא" שמטרתו הייתה להגן על החלוצים במקומם של בצרקסים שנהגו לעשות זאת. מתוך ארגון זה קם (בכפר תבור שבגליל התחתון) ב-9091 ארגון השומר. הוא נשא לאישה את צפורה שהייתה גם היא חברת השומר. אלכסנדר הקדיש את חייו לארגון עד למותו. ב-6191 זייד הצטרף לקבוצה של חברי השומר שהתיישבו בגליל העליון במה שלימים יהיה כפר גלעדי . הוא נשאר שם במשך עשר שנים ואז עבר לישוב קרוב תל-חי. משם ב-6291 הוא עבר לשייך אברק שבעמק יזרעאל שם הוא פיקד על ההגנה של הישובים בשביל קק"ל. הוא ניתקל ללא הרף במצבים מסוכנים אך מעולם לא נטש את עמדתו אפילו לא כאשר הוא נפצע בידי פורעים ערביים ב-2391. הוא היה ממגלי בית הכנסת הקדום ועיר הקברות בית- שערים מימי המשנה והתלמוד. הוא נהרג על ידי ערבים בזמן שעמד על משמרו ב-8391. פסל של דמותו על סוס צופה על נוף עמק יזרעאל הוצב סמוך לגבעת זייד
פסלו של אלכסנדר זייד משקיף על עמק יזרעאל
רכבת העמק
התוכניות להקמתה של הרכבת נרקמו כבר בסוף המאה התשע עשרה ואכן אבני הפינה הראשונות למסילה הונחו בדמשק ובנמל חיפה. קשיי מימון הביאו באמצע אף להפסקת העבודות. עבודות אלו חודשו עם הכרזתו של הסולטן התורכי עבד-אל-חמיד השני בראשון במאי 0091. המהנדס הגרמני היינריך מייסנר נבחר לבצע את העבודה וכעבור חמש שנים נערך טכס נסיעת הרכבת הראשונה בקו חיפה דמשק. מאה וחמישה עשר גשרים ומעבירי מים נימנו בין חיפה לבין צמח. הגשרים הגדולים ביותר היו על הירמוך והוקמו ליד חמת-גדר הגשר שעל הירדן ליד קיבוץ גשר והגשר שעל הקישון. מהירותה המרבית עמדה על ארבעים קילומטר לשעה. הדרך מחיפה לצמח ארכה כשעתיים וחצי. הרכבת פיתחה את האיזור שבו היא עברה ובעיקר את חיפה שגדלה ושיגשגה. היא הפכה למוקד תעסוקה מרכזי בעיר הנמל התפתח ותנועת אניות הקיטור גדל ונפתחו בה משרדי חברות ספנות סוכנויות דואר קונסוליות וסניפי בנקים אירופיים. ארבעים שנה נסעה הרכבת בין חיפה לדמשק מתוכם ארבע עשרה שנה בתקופת השלטון התורכי ושלושים שנה בתקופת השלטון הבריטי. בליל השיבעה עשר ביוני 6491 המכונה בשם "ליל הגשרים" פוצצו לוחמי הפלמ"ח את אחד מגשרי הירמוך וניתק הקו לדמשק. באותו יום תקף הלח"י את סדנאות הרכבת הראשיות במפרץ חיפה.שלושה חודשים מאוחר יותר פוצצו לוחמי האצ"ל את החלק המרכזי של בנין תחנת חיפה-מזרח. רכבת העמק המשיכה לנסוע עם קום המדינה ומלחמת העצמאות (8491).
הרכבת המשוחזרת
גשר של הכביש מעל הקישון
על הגשר הזה עברה רכבת העמק