תל בית שאן
ראשיתה של בית שאן לפני כ 7000 שנה!!! בתל נחשפו כעשרים שכבות יישוב, החל מן התקופה הניאוליתית (האלף החמישי לפנה"ס) ועד לימי הביניים, וחלקים קטנים מהם ניתן לראות גם כיום, כפי שעוד נחזור וניראה.ואולם עיקר עוצמתה ויופיה של בית שאן הם השרידים מן התקופות הרומית והביזנטית (החל במאה הראשונה לספ , ועד שנת 749 עת רעידת אדמה אדירה גרמה לחורבנה המחלט).העיר בה אנו עומדים לבקר עברה תהפוכות ושינויים לאורך הזמן, החל בתקופה הרומית עת יושבה ע"י תושבים פגנים, ועבור אל התקופה הביזנטית, עת הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של רומא, והעיר חוותה פריחה עצומה, אוכלוסייתה היגיעה לכדי 30 עד 40 אלף איש, על הגבעות סביבה הוקמו כנסיות רבות, ורק אחרי הכיבוש הערבי (638 לספ ) החלה העיר שוקעת, עד חורבנה הסופי ברעידת האדמה. בתקופה הרומית ניקראה העיר "סקיתופוליס".
מצגת של יגאל מורג
http://morag.artvision.co.il
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןצילום ועריכה יגאל מורג
תל בית שאן
ראשיתה של בית שאן לפני כ 0007 שנה!!! בתל נחשפו כעשרים שכבות יישוב החל מן התקופה הניאוליתית (האלף החמישי לפנה"ס) ועד לימי הביניים וחלקים קטנים מהם ניתן לראות גם כיום כפי שעוד נחזור וניראה. ואולם עיקר עוצמתה ויופיה של בית שאן הם השרידים מן התקופות הרומית והביזנטית (החל במאה הראשונה לספ ועד שנת 947 עת רעידת אדמה אדירה גרמה לחורבנה המחלט). העיר בה אנו עומדים לבקר עברה תהפוכות ושינויים לאורך הזמן החל בתקופה הרומית עת יושבה ע"י תושבים פגנים ועבור אל התקופה הביזנטית עת הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של רומא והעיר חוותה פריחה עצומה אוכלוסייתה היגיעה לכדי 03 עד 04 אלף איש על הגבעות סביבה הוקמו כנסיות רבות ורק אחרי הכיבוש הערבי (836 לספ) החלה העיר שוקעת עד חורבנה הסופי ברעידת האדמה. בתקופה הרומית ניקראה העיר "סקיתופוליס".
דגם התל על שכבותיו וסרגל שכבות היישוב שנתגלו בו
מפת האתר במבט מצפון לדרום מבט על העיר כולה ממרומי התל
התיאטרון בית המרחץ הציבורי / המערבי
מרכז פולחני
רחבת הסיגמא
רחוב פלאדיוס מבנה שרותים ציבוריים אגורה (שוק) ביזנטית מקדש רומי
בית המרחץ הציבורי / המזרחי
הרחוב הצפוני (הפונה מערבה) נימפאון / מזרקה המבנה המונומנטלי
רחוב הגיא
רחוב סילוואנוס התל העתיק
הגש רהק טו
כמו בכל (או לפחות ברב) הערים הרומיות / ביזנטיות גם בבית שאן ניתן למצוא את רחובות העמודים הראשיים של העיר. כאן בבית שאן שוקמו ואף שוחזרו לתיפארה חלק מרחובות אלה ולאורכם אנו יוצאים לטייל... מתחתנו רח פלאדיוס הרחוב הראשי שחלק מעמודיו הועמדו במקומם והמהלך לאורכם מקבל תחושה של חזרה במינהרת הזמן כ 0002 שנה לאחור.
משני צידי הדרך מעבר לעמודים רוצפו המדרכות באריחי שיש או בפסיפסים המדרכות היו מקורות להגנה בפני השמש הקופחת ובצד החיצוני שלהן היו חנויות למיניהן זה היה "הרובע המסחרי" של העיר להבדיל מאזור השוק.
ולצידם של הרחובותחצר בית המרחץ ובהמשך הצצה פנימה אל אחד ולרווחתם של כאן ניתן לראות את הראשיים ניתן למצוא "מוסדות" שונים לשימושם החדרים החמים העירהעמודונים ששרדו רח פלאדיוס ריצפת החדר ומתחתיהבית מרחץ תושבי - על בצידו הדרומי של היתה בנוייה ניתן לבקר בשרידיו של בינות ציבורי ענקי ומפואר מן הרחוב עולה גרםוחלקו אף מרשים המוליך לחצר עמודים לעמודונים הוזרם אויר שחומם בתנורים מדרגות הופנה כלפי מעלה במעלה (מקורה. וכך חומם החדר אל המוסד וכמקובל כמוהו יש בכל עיר מן התקופה ההיא. הקירות) וממנה כניסה כולו כיאה המכובד בבתי מרחץ. מתחתנו ניראה אזור בית המרחץ כולו על חצרותיו. זהו מעלה המדרגות המפואר העולה מן הרחוב אל חצר בית המרחץ.
מתחתנו מספר דוגמאות ל"אמבטיות" ובריכות חלקן בתוך בית המרחץ וחלקן צמודות אליו מבחוץ.
איורים המלמדים על דרך ה"בילוי" בבית המרחץ.
בהמשך הרחוב נגיע לרחבה במתאר חצי עגול שעל חלק משוליה בנויים חדרים. היעוד אינו ברור לחלוטין יתכן שהיה זה מרכז מסחרי או פולחני כלשהו.
אנחנו בצומת הרחובות: פלאדיוס המגיע מדרום סילוואנוס המגיע ממזרח ו"הרחוב הצפוני" המושך דווקא מערבה לעבר שער העיר הצפון / מערבי. אזור הצומת משופע ב"אתרים" מחד אך גם ממחיש את ההרס שגרמה רעידת האדמה מאידך.
ראשון האתרים המקדש הרומי - שניבנה כניראה במאה השניה לספ ונהרס מתי שהוא בתק הביזנטית עם השתלטות הנצרות כדת המדינה מה שנותר ואלו הם עומדים מול שרידיה שהעלה את ציבורית מן המאההמרכזי." מבנה. עתהגרם שרידיו של המפואר של בפי החופרים " אל המקדשהעצמו הנימפאון 2 הינו אנו המדרגות מה שמכונה מזרקה הבאיםהמונומנט מפואר ביותר אך יעודו לא לגמרי ברור.
וכנגד המונומנטים השונים סימני ההרס עמודי ענק וכותרותיהם מונחים על גחונם בדיוק באותה תנוחה בה מצאו את עצמם עם שוך הרעידה.
כך ניראה הרחוב הצפוני הוא נחשף ונוקה אך לא שוחזר וסימני ההתמוטטות בו נותרו כעדים אילמים לטרגדיה שפקדה את העיר בשנת 947 לספ.
בדיוק מול "המונומנט המרכזי" יוצא לדרכו רח הגיא הוא נימתח לאורך נתיבו של "נחל עמל" ומוליך אל שער העיר הצפון/מזרחי תוך שהוא נשען על גשר מונומנטלי (המכונה כיום "הגשר הקטוע") גם רחוב זה הרוס לחלוטין אך מומלץ ללכת לאורכו מאות מטרים ספורים ולראות את שרידי הגשר המרשימים.
הגשר הקטוע מעל נחל חרוד במבט ממרומי התל וממרגלותיו.
נחזור מן הגשר וניפנה שמאלה במעלה רחוב סילוואנוס זהו הקרדו הצולב של בית שאן רחוב מהודר ביותר שעבר כמה שינויים לאורך התקופות מימינו שרדו טור עמודים מרשים ששוקם ולידם שרידי מבנים (חנויות) מאוחרים למדי שניבנו על גבי מבנים קדומים מן התקופה הביזנטית.
מראה מתקן בית השימוש כולו כאן ניתן לראות את המושבים (המגולפים) מתחתם זרמו מים באופן קבוע ופינו את ה"תוצרת" ולמרגלותיהם תעלונת עם מים זורמים לרחיצת הידיים אחרי השימוש.
בסמוך לבית השימוש משתרע בית מרחץ (המזרחי) ענק ובהמשך במעלה הגבעה...
מתחם פולחני ענק שהכיל מתקנים רבים מן המאות הראשונה והשניה לספ.
אנחנו מתקרבים לסיומו של הטיול לאורך רחובותיה הראשיים של בית שאן ומגיעים אל המתקן המרשים מכולם התיאטרון. מתחתנו איור של מבנה התיאטרון כפי שניראה טרם קריסתו. התיאטרון בנוי ממערכת מושבים הנימתחת בחצי מעגל אל מול במה מוגבהת ובעורפה קיר קלעים אדיר (שלא השתמר). מערך המושבים היה התיאטרון במבט מן התל מקורה בקירוי קל להגנה בפני השמש שכן המופעים למיניהם נערכו בשעות היום.
מבט אל קיר התיאטרון החיצוני התומך את המושבים ובתוכו פתחי הכניסות המרשימות דרכם ניכנס הקהל אל המתחם (וגם אנחנו).
אנחנו בפנים תחילה מבט אל מערך מתקני הישיבה האדיר. מבט מקרוב ילמדנו שהשורה הראשונה מכילה ספסלים עם משענות עבור המכובדים! אחת הפינות בה שוחזרו הספסלים כמו גם חלק קטן מאוד מהקלעים. הבמה ופינת הקלעים המשוחזרת בחלקה.
ועכשיו נחזור רגע לאחור אל התל המלצתי: לאחר הביקור בצומת הרחובות ואתריו כדאי לחזור קצת חזרה ברח פלאדי