חג וחגיגה במקורות
עם ניכר בחגיו ובחוקיו (ח.נ.ביאליק)
חוקים מתייחסים לחברה ולפרטים בה,
החגים מאפיינים את נכסיו התרבותיים-רוחניים.
?עם ללא עבר אינו יכול להיות עם?(אחד העם)
העבר המשותף לכולנו-היא המסורת.
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןהחג והחגיגה בגיל הרך
לאה אופיר ומלי ליבוביץ מסלול הגיל-הרך
1
חג וחגיגה במקורות
"עם ניכר בחגיו ובחוקיו" (ח.נ.ביאליק) החגים מאפיינים את נכסיו התרבותיים- רוחניים. עם ללא עבר אינו יכול להיות עם(אחד העם) העבר המשותף לכולנו-היא המסורת.
2
חגים לשם מה
1. יציאה משגרת היומיום פסק זמן ברצף ימי החול. 2. ארגון השנה בתחומי זמן החדרת קצב ריתמוס קבוע ויציב החוזר על עצמו מידי שנה ומארגן אותה ברצף. (שבת אחרי שישי; פורים לפני פסח) 3. הגברת תחושת הביטחון והערך העצמי מתוך תחושת השייכות לקבוצה לעם.
3
ומבחינה לשונית....
חג מלשון חגג חגיגה חג מלשון חוג חברה חוג-מעגל המבטא שמחה: בעקבות ניצחון או בעקבות אירועים בטבע. השמחה נחגגת בצוותא עם בני המשפחה ומאפשרת פגישה ושייכות. כל ההיבטים עוסקים בגיבוש חברתי של החברה או המשפחה סביב ערכים המקובלים עליה.
4
לכל חג יש מספר רבדים:
הרובד האסטרונומי-קדמוני הרובד החקלאי הרובד הלאומי הרובד הדתי
5
הרובד האסטרונומי-קדמוני
בחברות הפרימיטיביות החגים נחגגו כדי לרצות את האלילים-רוחות ואיתני הטבע. לדוגמא: מולד הירח- ראש חודש; בחגי טבע-העלאת עולות מפרי השדה; חנוכה קיצור שעות האור הביא לחג האור חג האש חברות שונות באותה תקופה חוגגות חגים הקשורים בהתחפשות
6
הרובד החקלאי
עם ישראל היה עם איכרים ועובדי אדמה ובמרבית החגים יש זיקה לארץ ולאדמה. יש הטוענים שחגים אלה נועדו "לקרב לעמי הארץ". לדוגמא: חג הסוכות-חג האסיף; חג הפסח- חג האביב; חג השבועות-חג הקציר וכן ט"ו באב ט"ו בשבט.
7
הרובד הלאומי
רוב עתותיו של עם ישראל עברו בגולה מחוץ לארץ. היסוד המשמר את העם כעם ומגבש אותו ככזה בתוך אותם גבולות חסר לו. הגיבוש הלאומי מתאפשר הודות לחגים המדגישים ערכים משותפים ומכילים את תמצית ההיסטוריה והתרבות של העם את קניינה התרבותי והלאומי.
8
הרובד הדתי
הרובד הדתי והטקסי נוצר באמצעות מצוות טקסים סיפורי נסים והתקרבות העם אל אלוהיו. בחברות ובתרבויות הקדומות היה קושי בסיפוק המידע לאוכלוסייה. סמלים טקסים ומנהגים מתרגמים את העקרונות המופשטים לחוויה אישית בסיסית ומגבשים אותה.
9
החג והילד
יש הרואים זהות בין תקופת הילדות של הפרט לבין תקופת הילדות של העם. שרשי החג טמונים בעבר הרחוק של העם בתקופת התגבשותו ובמקביל הילד בהתפתחותו ובבניית אישיותו מזדהה עם דמויות מסורות וטקסים בהקשרים בהם הוא מתפתח. החג תוצאה של ניצחון. הילד הקטן בתהליכי גדילתו והסתגלותו כל יציאה ממשבר כמותם כניצחון ומהווים עבורו "חג".
01
למה דרוש החג לילד
1. הצורך בשינוי-יציאה מהשגרה היומיומית. 2. הצורך בריתמוס קבוע מתח ופריקתו מאמץ ומנוחה. 3. ארגון הזמן בלוח החגים השגרה והקביעות במועדים מסייעים לו להתמצא במסגרת הזמן ולתפוס באופן מוחשי מושג מופשט כ"זמן". 4. הצורך בשייכות-התקשרות לחברה אליה שייך הילד לערכיה ולמנהגיה הוא רוכש ערכים חברתיים: הכנסת אורחים ברכות דאגה לעניים להיות יחד ועוד.
11
למה דרוש החג לילד ...המשך
1. הילד תופס את החג כמשחק משותף לו ולמבוגר (משחק בסביבונים יושבים יחד לסדר; וכו). הקשר המשותף מחזק את תחושת הביטחון וההשתייכות. 2. החג לקוח מתוך תחום "מסורת וחגי ישראל" תחום בחינוך הכולל מגוון אמצעי הוראה: מוחשיים: משחקים; מאכלים; סמלים; תפילות; ריחות; טקסים; אווירה; שירים. ומופשטים: סיפור; אגדה; ערכים; הזדהות עם דמויות;
21
זיכרונות החג
הילד אוהב את החגים וקשור אליהם עוד לפני שהוא מבין את משמעותם למידתו חושית בעיקרה וסמלי החג הפועלים על החושים מוטמעים ונזכרים לאורך השנים. הנרות האור מראה השולחן - פונים אל חוש הראיה תבשילי החג מאכלים אופייניים - חוש הטעם ריח הבישול הנרות הניקיון חוש הריח הסביבון ומשחקי החג חוש המישוש השירים המנגינה והברכות - חוש השמיעה (גם אם אינו מבין את המילים)
31
הסיפור ההיסטורי
המצוי - מרבית ההורים והמחנכים מספרים את הסיפור ההיסטורי זכר למאורע ההיסטורי וסיבה לעצם החגיגה. אפיוני הילד - קושי בתפיסת הזמן קושי בהבנת סיבה ותוצאה קושי בקליטת מהויות מופשטות. התוצאה - המבוגר מתרשם שהילד הבין הילד מבולבל אינו שולט ברצף הדברים בלבול בזמנים. הרצוי הקניית מהות החג באמצעות סמלים מוחשיים משחקים עשייה פעילה ולא ע" הסיפור המופשט. התוצאה - החוויה החושית תהפוך להרגל. בעתיד תתווסף המשמעות המופשטת. זכרו- החגים חוזרים על עצמם כל שנה!!!
41
מה במקום
במקום לספר על החג יש לאפשר לשחק את החג: לפעול ולחוש מתוך שמחה והנאה. באמצעות: העצם הממשי; תמונה; שיר; ניסוי; בישול; דרמה; ריקוד; משחק דידקטי. ליצור אווירה חגיגית. באמצעות: אור מאכלים מיוחדים הצגת סמלים מאפיינים לבוש חגיגי עריכה סידור וקישוט חגיגי זמירות שירים וקטעי קריאה ייחודיים חיזוק הרגשת השייכות.
51
החגיגה
החגיגה אינה אלא חלק אחד מהחג אחד השיאים בו אך אין להסתפק בה או להתמקד בהכנות לקראתה. רצוי לשלב את ההורים כשותפים פעילים בתכנון החגיגה לפני החגיגה יש לשקול: נוכחות ההורים; עיתוי; שיתוף גנים; סדנא/מסיבה; ארגון המרחב; אביזרים לילדים; שי; כיבוד. בחגיגה שני חלקים: החלק הטקסי (מנהגים תכנים) החלק החוויתי (ביטוי לשמחת החג) העיקר הוא האווירה של שיתוף בשמחה חוויה משותפת
61
תנאי יסוד בביצוע חגיגה מוצלחת:
בחירה מושכלת - של קטעי התכנית לא "תפסת מרובה לא תפסת" תכנון מדויק - של כל פרט שיקול דעת לגבי מעמדו בתכנית והזמן הדרוש לביצועו. תכנון רצף הקטעים עפ"י סדר. קיצור וארגון- חגיגה פשוטה קצרה עממית ולא מאורע אומנותי. צמצום ה"הפסקות".
71
הוראה ספיראלית של החג:
שנה "- Iתיבות פעילות". חפצים מסוגים שונים אך בעלי מהות זהה (סביבונים דגלים וכו) שילוב פעילות מוטורית (סיבוב נפנוף נפילה וכו)קוביית סמלים ספרון עם סמלים כרטיסיותשנה -IIריבוי פרטים מאותו סמל הקניית מושגים (גדול-קטן) תחילת מיוניםהתאמת חפץ לחפץ חפץ לכרטיספאזל עם מגרעת של החפץסוף שנה :IIלוטו 6-4 תמונות סמל אחד- ש