הדיון בדגל ובסמל של מדינת ישראל נערך ב מועצת המדינה הזמנית , וב ממשלה הזמנית בתקופה שבין ההכרזה על קום המדינה ועד לתחילת פעולתה של הכנסת הראשונה ב12- בפברואר 1949. במסגרת דיון כללי בעיצוב המוסדות הלאומיים השונים ובאופיה הרצוי של המדינה - כיצד תראה, האם תרבותה תהיה תרבות דתית או חילונית, מה יישמר מהמסורת היהודית העשירה, מה ייזנח ואלו ערכים יתלוו אליה. האישים שעסקו בשאלות אלו היו מודעים לחשיבות הדיון ולחשיבות החלטתם, ועבר זמן רב עד שהשלימו את תהליך קבלת ההחלטה על דגל המדינה וסמלה.
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןאיך נוצר סמל המדינה
ציונות בלי מרכאות
הזמנית" בתקופה שבין ההכרזה על קום המדינה ועד לתחילת פעולתה של הכנסת הראשונה ב21- בפברואר 9491. במסגרת דיון כללי בעיצוב המוסדות הלאומיים השונים ובאופיה הרצוי של המדינה - כיצד תראה האם תרבותה תהיה תרבות דתית או חילונית מה יישמר מהמסורת היהודית העשירה מה ייזנח ואלו ערכים יתלוו אליה. האישים שעסקו בשאלות אלו היו מודעים לחשיבות הדיון ולחשיבות החלטתם ועבר זמן רב עד שהשלימו את תהליך קבלת ההחלטה על דגל המדינה וסמלה. מועצת המדינה הזמנית החליטה על הקמה של ועדת סמלים וזו פנתה אל תושבי המדינה וביקשה לקבל הצעות ורעיונות לסמל רשמי למדינת ישראל.
שאלות שעלו לדיון:
ערכים ומסורת מול חילוניות ולאומיות מודרנית. שימור העבר כבסיס לעתיד.
התחרות היתה פתוחה לכל וההצעות הגיעו מכל שכבות הציבור
זאב רבן
ת"ד יום ו ד סיון תש"ח 84.6.01 ישראל יואל הלפרין מהנדס בני-ברק לכבוד המזכירות של הממשלה הזמנית ועדת הסמלים של מדינת ישראל א.מ.נ.
הנני מגיש בזה את הצעתי לסמל ולדגל הלאומי.
הסמל: שנים עשר כוכבים. נגד שנים עשר שבטי ישראל. הארי הרובץ עם ישראל שאינו נרתע מפני כל. ובסוף החרב והאת מסמל תפקיד עם ישראל להגשים המטרה הסופית: שלום בין העמים. הרקע: כחול-לבן המוטיבים צהוב הכל במסגרת תכלת.
והנה הסברה להצעתי:
הדגל: כחול-לבן עם מגן-דוד בצורת כוכב באמצע על שני לוחות הברית המסמלים הבסיס התרבותי שעמי העולם קבלו מישראל. לרגלי הזמן הגדר שהועמד לרשותי אי אפשר היה לי לעבד ההצעה באופן סופי. במקרה שהצעתי תתקבלו אני מוכן לפארם. בנוגע לתנאים אני מקבל החלטת כבודכם. במקרה של אי קבלת ההצעות אני מבקש להחזירם לי. והנני בכל הכבוד ישראל הלפרין מהנדס-אדריכל
הצעה של עולה חדש
לכבוד ועדת הסמל הקריה א.נ. אם הסמל שלי תתקבל התנאי שלי הוא: דירה של 2 חדרים עם כל נוחיות בתל-אביב או בשיכון של עולים חדשים בשכ זבלאוי. אנו 3 נפשות מהם 2 הם עולים חדשים ועומדים בלי דירה. אני מקווה שאם תקבלו את ציורי גם תמלאו את בקשתי. בכבוד רב משה פוקס אצל פרגר תל-אביב רח טיומקין מס 5
הצעה של ילד בן 21
תל-אביב רח עין-חרוד 31 ח בכסלו תש"ט 84.21.01 לכבוד ועדת הסמל של מדינת ישראל א.נ. הנני מתכבד בזה לשלוח לכם במצורף שתי הצעות לסמל המדינה. בכבוד רב דורי חורגל נולד בי"ט טבת 6391 בתל-אביב
הצעה של חיילים בשרות סדיר
פנימי אל: מועצת המדינה (ועדת הסמל) מאת: מחנה צבאי אי-שם בדרום הנדון: הצעה לסמל המדינה ר"ב הננו מעבירים אליכם הצעה לסמל המדינה לרגלו חוסר בצבעים מתאימים השתמשנו בדיו אולם הצעתנו לצבעים היא: 1 המגן דוד צהוב 2 המנורה - צבע ברונזה 3 הכוכבים - זהב הרקע של הסמל כחול בהיר (צבע שמים) הסיסמא: שלום לרחוק ולקרוב. מפקד היחידה
הצעה של עולה חדש חייל מגוייס שהוא גם גרפיקאי מקצועי
שניבלג צייר לפרסום ולדקורציה לכל מאן דבעי בתור חבר הועד של אגודת הגרפיקאים הנני להודיעכם בזה כי הפרסים והתנאים עבור הסמל נקבעים על ידי הועד שלנו וגם אני בתור חבר נשמע לתנאים הנ"ל. במקרה של צורך בשינויים כלשהם הנני לשרותכם. באם הצעותי לא תתקבלה נא להחזירן לי. בכבוד רב יואכים שניבלג (חייל מס 91182)
תל-אביב רחוב בן-יהודה 751
חיל עמק הירדן נצחון 7 לתשומת לב! סקיצות מהירות אלה מגיעות מהחזית. הן נעשו ללא כל מכשיר מתאים - ללא שולחן. משום כך לא היה באפשרותי למסור עבודה מעובדת ונקיה והוצאה לפועל מדויקת. מחוסר זמן לא שלחתי את ההצעות גם בשחור לבן. כל אחד מהתרשימים המצורפים ניתן להקטנה ובקלות אפשר להעבירו לשחור לבן לטכניקה של גלופת כף (שטריק קלישה) בצבע אחד. ג. רוטשילד (מהפירמה "רוטשילד את ליפמן" תל-אביב) כעת: דאר צבאי 442 חטיבה 7 גדוד 17 פלוגה ג
רעיונות בסיסיים:
מנורת שבעת הקנים היא סמל יהודי עתיק היוצר קשר מיידי עם בית המקדש בירושלים. היא מתקשרת באופן חזותי לפולחן דת וגלות העם היהודי מארצו. האריה הוא סמל ריבונות של כוח של עוצמה וגבורה. הוא מתקשר עם שלטון ואינו סמל יהודי דווקא.
הצעה לשלב בסמל את לוחות הברית עוררה בועדה ויכוח לגבי רגשותיהם של האזרחים הערבים. שרתוק טען כי המנורה היא סמל לאומי חילוני וניטראלי במידה מסוימת שכן אינה מכילה הקשרים דתיים מובהקים. אלמנטים נוספים שנזכרו: מגן דוד הסנה ארון הקודש עץ-חיים - כולם בעלי קונוטציה יהודית.
חברי הועדה העדיפו את המנורה אך התלבטו באיזו דרך להציג אותה:
המנורה ולצידה שופר ולולב בית הכנסת העתיק ביריחו והכתובת "שלום על ישראל"
הצעה שזכתה להמלצה של הארכיאולוג סוקניק מבוססת על בית הכנסת ביריחו
בית הכנסת בבית אלפא מאה 6 לספירה מנורות שבעת הקנים על בסיס של רגל משולשת.
בכל התיאורים היהודים מבתי כנסת קדומים בארץ ובחו"ל ניצבת המנורה על תלת רגל ולא על בסיס מרובע
בית שערים
מנורה חקוקה בסלע על קיר חדר קבורה תקופת המשנה והתלמוד
ההצעה הנבחרת בחרה דוקא בצורת המנורה כפי שהיא מתוארת פעם אחת ויחידה ולא בתיאור יהודי בתבליט שיש רומאי ע"ג שער טיטוס ברומא. מנורת שבעת הקנים נישאת על גבם של חיילים רומאים יחד עם כלי המקדש שנשדדו בעת חורבן בית המקדש.
לבחירה זו אפשר לייחס משמעות סמלית: אותה מנורה שהיתה סמל להשפלת היהודים ולגלות "חוזרת" לארץ ישראל באמצעות סמל המדינה ומייצגת את הריבונות היהודית והגאולה בארץ.
ובמילותיו של אברהם שלונסקי:
"מועמת שחוקה ומוחלדת על שער ברומא חיכית אלפיים שנה כה בודדת.... הנה שוב את גאה מתנוססת שוב בירושלים העיר...."
שרתוק המליץ לשלב בסמל עלי זית כמסר מהעולם החילוני החדש - הכמיהה לשלום.
שילוב של מנורה ועלי זית הופיע במקורות בחזון הנביא זכריה :
"... ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעת נרותיה עליה... ושניים זיתים עליה אחד מימין ואחד על שמאלה..."
בהצעה הנבחרת שולבו המנורה ענפי הזית והשם "ישראל"
המעצבים: סטודיו האחים שמיר
כרזת אחד במאי 2591 ע"י סטודיו האחים שמיר
הפועל העברי (על רקע דגל הלאום הכ