שמחת תורה הוא חג בעל אופי יחודי, שאין למצוא דוגמתו בעולם כולו. אנו מכירים חגים של עמים אחרים. אלה חגים הקשורים בגשם, בשמש, בעונות השנה, בהצלחת יבולים שונים. אבל חג של תורה - אין דבר כזה !!! איפה עוד תמצאו המוני בני- אדם שמחים ורוקדים עד כלות הכוחות רק בשל העובדה שיש להם ספר.
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןבס"ד
שמחת תורה
"שישו ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה..."
"הורה" ביצוע: יעקב שוואקי
שמחת תורה ושמיני עצרת
התורה מצווה על יום טוב נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות : (במדבר כ"ט ל"ה). חג זה נקרא "עצרת" (שמיני עצרת) מלשון התכנסות משום שבו נהגו להתכנס המוני חוגגים ועולי הרגל הרבים שבאו לירושלים לפני שובם לבתיהם.
שמחת התורה
על פי המנהג שהתקבל בבבל בתקופת התלמוד נשלמה הקריאה בתורה (45 פרשיות שבתורה) בבתי הכנסת בשבתות בתוך שנה אחת. מימות הגאונים ואילך התקבל בכול תפוצות ישראל המנהג של השלמת הקריאה בתורה במשך שנה אחת ביום שמחת תורה החל מדי שנה בכ"ב בתשרי אחרי "שמיני עצרת".
שמחת התורה
אך מכיוון שבחוץ לארץ נהגו לחגוג שני ימים טובים נקבע שיום טוב השני של שמיני עצרת כלומר כ"ג בתשרי יהיה יום "שמחת תורה". ואילו בארץ ישראל חוגגים את "שמיני עצרת" ואת "שמחת תורה" באותו יום.
שמחת התורה
יום "שמחת תורה" נקרא כך בשל השמחה ששמחים בו על השלמת מחזור נוסף של קריאה בתורה. חוגגים אותו ברוב הדר ופאר והשמחה מתבטאת בעיקר בריקודי ה"הקפות" עם ספרי התורה.
שמחת התורה
בערב ובבוקר של יום שמחת תורה מוציאים את כול ספרי התורה מארון הקודש שבבית הכנסת והגבאים מכבדים אנשים מקרב קהל המתפללים בהחזקת ספרי התורה ונשיאתם. כל הציבור שר ורוקד יחד עמם סביב בימת בית הכנסת ומכאן השם "הקפות". נהוג לערוך שבע הקפות כלומר שבע סדרות של ריקודים כאלה סביב הבימה עם ספרי התורה.
שמחת התורה
לאחר הקפות הבוקר קוראים בתורה את פרשת השבוע האחרונה של ספר דברים: " וזאת הברכה". וכול המתפללים נקראים לעלות לתורה. במשך כול ימות השנה אין העלייה לתורה חלה על ילדים שלא הגיעו לגיל בר מצווה אך בשמחת תורה עולים כולם קטנים עם גדולים על הבימה. הגבאים פורשים טלית מעל ראשיהם וכולם מברכים את ברכות התורה.
עוד ממנהגי החג
בקהילות רבות בתפוצות ובישראל נהגו ונוהגים לקשט את בתי הכנסת ביום זה ולהאירם במנורות רבות וכן לתת בידי הילדים דגלים צבעוניים שבהם ינופפו בעת ה"הקפות". במזרח אירופה נהגו לתקוע במקל של הדגל תפוח אדום טבול בדבש או בסוכר.
הקריאה בתורה
העולה אחרון לתורה נקרא "חתן תורה" והעולה הבא אחריו נקרא "חתן בראשית" שכן הוא פותח במחזור חדש של קריאה בתורה מפרשת "בראשית" שבספר בראשית. עליתם של שני "חתנים" אלה לתורה מלוה בשירה ובריקודים והיא נחשבת לכבוד מיוחד.
תפילת הגשם
בתפילת המוסף ביום שמחת תורה נוספת תפילה מיוחדת "תפילת הגשם". היא נאמרת בפני ארון הקודש הפתוח ובה מבקש קהל המתפללים מה שהשנה הבאה תהיה שנת ברכה.
הקפות שניות
מנהג יפה לערוך הקפות שניות של שמחת תורה במוצאי החג. בהקפות השניות נהוג לצאת עם ספרי התורה אל מחוץ לבית הכנסת ולרקוד איתם בכיכר העיר בשמחה רבה ובליווי תזמורת.
השמחה היא כוח
אנו מכירים חגים של עמים אחרים. אלה חגים הקשורים בגשם בשמש בעונות השנה בהצלחת יבולים שונים. אבל חג של תורה - אין דבר כזה. איפה עוד תמצאו המוני בני- אדם שמחים ורוקדים עד כלות הכוחות רק בשל העובדה שיש להם "ספר".
השמחה היא כוח
אבל אנו היהודים שמחים על ה "ספר" הזה בשמחה שמקיפה את כל העם מהגדולים ועד הקטנים מהקרובים ועד הרחוקים. כי בזכות הספר הזה הננו מה שהננו. השמחה של שמחת-תורה קובעת בנפש כולנו את התכנים שספגנו בחגי תשרי.
תנור השמחה
כל העושר הרוחני הזה נכנס ל תנור השמחה קודם שאנו אורזים את כל השפע כצידה רוחנית לחיי היום- יום האפורים של כל השנה. יראת שמים - בשמחה. תשובה - בשמחה. תפילה - בשמחה. קיום מצוות - מתוך שמחה. זה החותם ששמחת- תורה מותיר בחגי תשרי ובאווירה זו אנו יוצאים .
תנור השמחה
לשנה חדשה של חיים ושל עבודת-ה דבר נוסף מודגש בחג הזה - האחדות הפנימית של כל חלקי עם- ישראל. במשך השנה יש הבדל בין יהודי למשנהו. זה תלמיד-חכם וזה עם-הארץ זה מהדר במצוות וזה בקושי שומר מסורת. אבל בשמחת- תורה הכול מתאחדים.
שמחה מול האוייב
הכול רוקדים עם ספר- התורה מבלי שיהיה הבדל בין יהודי ליהודי. הכול שמחים בשווה רוקדים בשווה ומבטאים יחדיו את הקשר העמוק של כולנו אל התורה המאחדת את כל חלקי העם. השמחה הזאת היא הנשק הסודי שלנו מול האתגרים הקשים העומדים לפנינו. באמצעות השמחה נפיל מחיצות.
שמחה מול האוייב
בעזרתה נתגבר על גלי הציניות והאינטרסנטיות השוטפים אותנו. בכוחה נעמוד מול מזימות אויבינו מבית ומחוץ. לא לשווא נאמר על השמחה שהיא פורצת גדרות וגבולות. אי-אפשר לעמוד נגד יהודים שמתוכם קורנת שמחה אמיתית וכדאי לזכור כי שמחה היא גם מתנת שמים.
בארות השמחה
כדי להיות שמחים באמת אנו זקוקים לברכה מהקבה שיפתח לנו את שערי השמחה שלו. ועכשיו הזמן. בשמחת-תורה נפתחות בארות השמחה. וכל הרוצה מוזמן לשאוב דליים וחביות של שמחה לכל השנה כולה יום זה של שמחת-תורה מכיל שפע של ברכה ושמחה.
בארות השמחה
גדולי החסידות אמרו שכל הדברים שאפשר להגיע אליהם בראש- השנה וביום-הכיפורים על-ידי בכי ולב נשבר אפשר להשיגם בשמחת-תורה על-ידי דבר אחד ויחיד - שמחה וריקודים.
בארות השמחה
עוד אמרו כי הרגעים של שמחת- תורה הם רגעים יקרים שבכל אחד מהם ניתן לשאוב אוצרות ממש. הבה נצטייד בשמחה ובכוחה נצא מאוחדים ומלאי תקווה למשימות המוטלות עלינו ונזכה בקרוב ממש לרקוד בשמחה מול משיח- צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה.
סוף