slideman: המסע אל השלווה

המסע אל השלווה

היה היה נער מבולבל שלא ידע שלווה מהי והחליט לחפש את סודו בארצות רחוקות ומשונות

אביו הפציר בו שלא ייסע וכי רק במקום שבו הם גרים רק בו יש את השלווה האמיתית עלי אדמות

הנער לא הקשיב בדברי אביו והלך לנדוד לו.

הוא נדד ונדד ולא התייאש הרצון למצוא את ארץ השלווה הנצחית זרם בדמו.

הוא נסע ימים ולילות חודשים ושנים מבלי לראות אנשים. ים ים וים עד שהגיע למדבר אחד.

במדבר הוא הלך והלך והלך עד שמצא כפר קטן מלא באנשים.

הוא דפק בדלת אחד הבקתות ושאל בנימוס האם אפשר להיכנס. המשפחה הסכימה מיד והנער נכנס לבית.

אב הבית הסביר לו כי הוא מוזמן להישאר כמה שהוא רוצה והנער מצידו שאל אותו רק שאלה אחת "האם יש כאן שלוות נפש"

האב ענה בלי לחשוב פעמיים "בוודאי! זהו המקום בעל השלווה הגדולה ביותר הן בעולם והן ביקום כולו!"

הנער נשאר בכפר וכעבור יומיים גייסו אותו לעבודת איכרים קשה ומפרכת. לאחר העבודה ניגש הנער לאב ושאל אותו:

"מדוע אמרת לי כי יש כאן שלוות נפש יש כאן רק חול וחול עובדים כל היום בעבודת חמורים במקום הזה."

אך האב לא הבין מה הבעיה "הסבר לי נערי אינך מבחין בשלווה" הנער שהיה בטוח כי האב לועג בו עזב את המקום עם שחר.

הנער המשיך לנדוד ולנדוד ימים ולילות ובאופק ראה רק מים ומים

עד שהגיע לעמק יפיפה. "וואו." חשב הנער "כאן אמצא את שלוותי."

הנער נכנס לעמק התענג מהדשא ומבעלי החיים עד שהגיע לבית קטן. דפק בו ושאל "האם אוכל להיכנס".

המשפחה הסכימה והוא הפציר בפניהם "מקום כל כך יפה בוודאי כאן נמצאת השלווה האמיתית!"

כולם ענו פה אחד "בוודאי! הישאר והרגש!" הנער היה בטוח שמצא את מקום חייו אך רק כעבור כמה ימים

הבן הבכור של הבית הגיע עם חתיכת בשר גדולה מלאה בדם. "וואו! כמה בשר!" התפעל הנער. "איזו חיה זו"

"זו לא חיה." גיחך האב "זה הדוור. ככה זה כשרעבים פה טורפים אפילו את בעלי המקצוע הנכבדים." הנער ההמום נבהל ויצא למחרת עם שחר לחפש מקום עם שלווה אמיתית שלווה מהסוג שהוא מחפש.

הנער הלך מפה לשם ומשם לפה ומארץ אחת לשנייה היה בארצות חמות ובארצות קרות היה בארצות יבשות ובארצות רטובות ובאף ארץ לא מצא את השלווה שלו.

חזר הנער מותש אל אביו ובישר לו כי לא מצא את שלוותו באף מקום בעולם.

חייך האב ואמר "השלווה היא בעיני המתבונן בני. כל אחד אוהב דברים אחרים. אנחנו כאן וכאן מבחינתנו זוהי השלווה האמיתית."

"הבט במקום שלנו לעומק" אמר האב "אבחן בו היטב. תוכל לגלות דברים שלא ידעת שקיימים בו. זוהי השלווה שלנו."

הנער שמע בקול אביו ...

והתחיל לאהוב את המקום בו הם גרו. הוא הבחין בדברים שלא ראה עד היום ואפילו אם היה גר בצריף הכי רעוע היה יכול למצוא בו את השלווה האמיתית שחיפש.