הסיפור מציג בסיפור את שלבי המרד, הנעשה בו והחשיבות שלו.
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןההישרדות בגטו הייתה הישרדות אמיתית ויום- יומית. ההישרדות הייתה הישרדות על החיים. היה ידוע שמשהו יקרה לכולם אבל לא ידעו מה.
אולי יסיעו אותם לאנטרטיקה או לאפריקה איזה מקום מרוחק. אולי הבריטים יבואו לשלוח אותם לארץ ישראל. אולי האמריקאים הם אלה שישחררו אותם.
אבל הם לא העלו על דעתם שמה שהולך לקרות להם זה מה שיקרה.
בלחיצות click
לפני כמה ימים הראה דויד ליאצק הבן של דבוירה ואברום מבניין 3 שדרה 4 פרצה מתחת לחומות הגטו. דויד בנה עם עוד עשרה יהודים את חומות הגטו וניהל אותו גם עם מועצת היודנראט (מועצת היהודים).
"עלייך להביא לנו עיתון. מה קורה בחוץ." אמר ליאצק. דויד ידע כי המבצע מסוכן וכי יכול להיות שהגרמנים יתפסו את יאצק באמצע הגניבה.
כך זחל יאצק מתחת לחומת הגטו והחל לרוץ לשוק על מנת להשיג עיתון. עברו מספר שעות והוריו של יאצק היו מודאגים מאוד עקב המצב שהיה בגטו המחשבה הראשונה שעברה בראשם הייתה שהוא איננו יותר. שמשהו קרה.
אולם בדיוק אז צץ יאצק בשערי הגטו בריא ושלם עם עיתון פולני בידיו. העיתון הובא אל אחד היהודים שהבין קרוא וכתוב פולנית והוא אמר להם כי בעיתון כתוב שהגרמנים מצליחים להמשיך לכבוש את כל אירופה והשלבים הבאים יהיו כלפי היהודים.
"מה עושים" ישבו חבורת השומר הצעיר. "חייבים להראות להם." אמר מרדכי "הם רוצים להרוג את כולנו בואו נהרוג אותם בחזרה!" "איך" שאל פרנקל. "וחוץ מזה אתה באמת חושב שנוכל לחסל אותם!"
מרדכי הסביר להם שצריך לעשות הכל כדי לברוח וזאת ההזדמנות שלהם. צריך להקריב את כולם בשביל כמה שיצליחו לברוח.
כולם הסכימו והתחלקו לחזיתות בתוך הגטו. היו להם בעיות רבות בעיקר בעיות של נשק ותזמון כמות כלי הנשק הייתה קטנה מאוד הרוב מהברחות של הילדים הקטנים כמו יאצק וכן לא ידעו מתי הגרמנים ייכנסו לגטו.
היה זה ערב חג פסח חג החירות הגרמנים נכנסו לגטו והחלו להפציץ אותו במטרה אחת לשלוח את כולם למחנות ההשמדה ולחסל אותם.
באותו הזמן ליהודי הגטו הייתה מטרה אחרת לחלוטין לנסות להבריח כמה שיותר יהודים אל מחוץ לגטו. לדויד היה חבר טוב בשם מרדכי. מרדכי היה למעשה אחראי על המרד מטעם תנועות הנוער. שני החברים הטובים החליטו לברוח ראשונים מהגטו. הם ידעו שהם משאירים אחריהם אנשים רבים ויתר מכך גם את משפחתם.
כולם ירו על הגרמנים והגרמנים החזירו אש. זו הייתה הפעם הראשונה שדבר גדול כזה קורה. "נו קדימה." אמר דויד "זה הזמן מרדכי!" אבל מרדכי לא הסכים ללכת "אני לא מפקיר את כל הגטו. אני חוזר לבונקר. אבל אתה " אמר לו "אתה דויד לך לחופשי. ברח!" וכך הם נפרדו
כעבור מספר שנים דויד אכן הצליח לברוח ולהגיע לארץ ישראל בהעפלות.יש האומרים כי דויד הוא למעשה יצחק צוקרמן. מרדכי אנילביץ נפל בקרב הקשה נגד הגרמנים ועל שמו קם קיבוץ "יד מרדכי". על יאצק ועל שאר הגטו ולא ידועים פרטים נוספים ככל הנראה נספו במהלך הקרבות הקשים או שחלקם אכן הצליחו לברוח.
יותר מכך המרד הפך לשמש דוגמא עבור יהודים בגטאות אחרים ששמעו אודות המרד הגדול שעשו יהודי גטו ורשה. הפולנים לקחו דוגמא מהם עמים נוספים וגם הפרטיזנים. המרד הגדול הפך להיות יום זיכרון בישראל (4/12 כז בניסן) בו אנו מציינים את יום השואה והגבורה.