אלוהים ברא את החמור ואמר לו : תהיה חמור תעבוד קשה מהזריחה עד השקיעה תשא על גבך משקולות תאכל דשא לא תהיה חכם ותחיה חמישים שנה . ענה לו החמור : ריבונו של עולם אני אהיה חמור אבל לחיות חמישים שנה זה יותר מידי . אסתפק ב 02 שנה . והאלוהים נענה לבקשתו .
אחריו ברא אלוהים את הכלב ואמר לו: אתה תשמור על בני הבריות תהייה חברם הכי טוב תאכל את השאריות שיתנו לך ו... תחיה 52 שנה. נאנח הכלב וענה: ריבונו של עולם אני אהייה כלב אבל לחיות 52 שנה ככלב זה יותר מדי. אסתפק ב- 01 שנים. ואלוהים התחשב ונענה לבקשתו.
למחרת ברא אלוהים את הקוף ואמר לו: הייה קוף קפוץ מענף לענף הצחק את האנשים ותחיה 02 שנה כקוף. חשב הקוף וענה: ריבונו של עולם אני מוכן להיות קוף אבל לחיות 02 שנה כקוף זה יותר מדי. אנא קזז לי מחצית מחיי. התחשב האלוהים וקיזז לו עשירייה.
לבסוף ברא אלוהים את האדם ואמר לו: תהייה אדם שלוט עם שכל על כל פני כדור הארץ והשתמש בו כדי לשלוט על כל העולם ותחיה 02 שנה. ענה לו האדם: ריבונו של עולם אני מוכן להיות אדם אבל לחיות רק 02 שנה זה מעט מדי. תוסיף לי בבקשה את 03 השנים שהחמור ויתר אתת 51 השנים שהכלב לא רצה ואת עשיריית השנים שהקוף דחה. אז אהיה מרוצה להיות אדם! ויחייך האלוהים ויאמר יהי כן.
ומאז חי האדם 02 שנה כאדם. מתחתן מקבל משכנתא מביא ילדים ועובד כמו חמור 03 שנה. כשהילדים עוזבים את הבית הוא חי לבד כמו כלב 51 שנה. כשמגיע לפנסיה חי לו 01 שנים כמו קוף קופץ מביתו לבית הילדים ועושה צחוק מעצמו כדי להצחיק את הנכדים.