ציפורי ובית שערים קשורות ביניהן בחוט של קדושה ומסורת, בשתיהן ישבה הסנהדרין לאחר שגלתה מירושלים (לאחר חורבן בית שני), ולשתיהן קשור ר' יהודה נשיא (שנולד במאה ה 2 לספה"נ) בציפורי השלים את כתיבת המישנה, ובבית שערים נקבר ע"פ צוואתו.הסנהדרין, או בשמה המקורי "מועצת הזקנים" הייתה המוסד הדתי העליון ביהודה בימי בית שני, אך שימשה גם כהנהגה מדינית. המוסד התפתח ממוסד קדום לו הכנסת הגדולה. בידיה רוכזו סמכויות משפטיות ומדיניות. היא הנהיגה את העם וייצגה אותו. לאחר החורבן נדדה הסנהדרין ממקום למקום:
גלתה סנהדרין
מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושה ליבנה, ומיבנה לאושה, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית-שערים, ומבית-שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.רבי יהודה הנשיא (מכונה גם "רבי" או "רבנו הקדוש") נולד על-פי המסורת בשנת 135 - עורך המישנה ונשיא הסנהדרין במחצית השנייה של המאה השניה, נצר למשפחת הלל הזקן, וחות?ם תקופת התנאים.המשנה - קובץ הלכות הכולל את התורה שבעל פה. ישנן דעות שונות מתי הוחל בניסוח המשנה, אך מוסכם כי עריכתה וניסוחה הסופיים נעשו בסוף תקופת התנאים, בתחילת המאה השלישית, על ידי רבי יהודה הנשיא וחכמי דורו.
מצגת של יגאל מורג
http://morag.artvision.co.il/
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןעיר החיים הטובים לעומת עיר המתים
צילום ועריכה יגאל מורג
ציפורי ובית שערים קשורות ביניהן בחוט של קדושה ומסורת בשתיהן ישבה הסנהדרין לאחר שגלתה מירושלים (לאחר חורבן בית שני) ולשתיהן קשור ר יהודה נשיא (שנולד במאה ה 2 לספה"נ) בציפורי השלים את כתיבת המישנה ובבית שערים נקבר ע"פ צוואתו.
הסנהדרין או בשמה המקורי "מועצת הזקנים" הייתה המוסד הדתי העליון ביהודה בימי בית שני אך שימשה גם כהנהגה מדינית. המוסד התפתח ממוסד קדום לו הכנסת הגדולה. בידיה רוכזו סמכויות משפטיות ומדיניות. היא הנהיגה את העם וייצגה אותו. לאחר החורבן נדדה הסנהדרין ממקום למקום: גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה ומיבנה לאושא ומאושה ליבנה ומיבנה לאושה ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית- שערים ומבית-שערים לציפורי ומציפורי לטבריא. רבי יהודה הנשיא (מכונה גם "רבי" או "רבנו הקדוש") נולד על-פי המסורת בשנת 531 - עורך המישנה ונשיא הסנהדרין במחצית השנייה של המאה השניה נצר למשפחת הלל הזקן וחותם תקופת התנאים. המשנה - קובץ הלכות הכולל את התורה שבעל פה. ישנן דעות שונות מתי הוחל בניסוח המשנה אך מוסכם כי עריכתה וניסוחה הסופיים נעשו בסוף תקופת התנאים בתחילת המאה השלישית על ידי רבי יהודה הנשיא וחכמי דורו.
מתחתנו הקארדו רחובה הראשי של ציפורי אך למרות שכאמור שתי הערים קשורות זו בזו הרי שציפורי היתה עיר מעורבת בה חיו יהודים ו"גויים" יחד עיר עשירה נהנתנית והשרידים שנחשפו עד כה (וממשיכים להחשף) מגלים בפנינו את עושרה עוצמתה ויופיה. ולעמתה בית שערים כל שנותר ממנה כמעט הוא מערכות קבורה אדירות עיר מתים נקרופוליס של ממש.
רחובה הראשי של ציפורי כמו גם רחובותיהן של רוב ערי הרומאים בארץ היה מרוצף באבנים גדולות ונשמר לאורך שנים ארוכות זאת ניתן ללמוד מפסי החיכוך של העגלות שנסעו ע"ג "כביש" זה תקופה ממושכת וחרצו בו את תוואי הנסיעה.
משני צידי ה"כביש" היו שורות עמודים שתמכו בקירוי כלשהו שהצל על המידרכות המצופות בפסיפסים שמהן היו כניסות לחנויות למיניהן כפי שניתן לראות די בברור עד עצם היום הזה.
ואולם עושרה האמיתי של העיר מונצח בעיקר ברצפות הפסיפס הנהדרות שנשתמרו בחלקן הן במבני ציבור למיניהם והן בבתי אמידים פרטיים. מתחתנו "פסיפס הנילוס" שנעשה כניראה ע"י אמן מצרי שמנציח גלרייה ענקית של חיות בר מחד ומאידך מעלה סצנה מצרית טהורה של סימון גובה פני הנילוס על גבי ה"נילומטר" בעת הצפת הנילוס השנתית.
פסיפסים נוספים במבנים ציבוריים מתארים אמזונות (נשים לוחמות) רכובות על סוסיהאמזונות מסופר קנטאורים יצור אכזרי שחציו סוס וחציו אדם ומעבר הימנית על מלחמה כמו גם כי כדי לאפשר להן לתפקד ביתר יעילות בהפעלת ידן לאלו קנטאור נהגו לכרות את שדן הימני "לנקות את שטח ההפעלה". משטחים רבים עם פסיפסיםו פשוטים יותר של צורות גיאומטריות שונות.
אמזונה
ועכשיו אנו נחשפים ל"שטיח" טרקלין בבית אמידים פרטי המתאר את "פולחן דיוניסוס" (אל היין במיתולוגיה היוונית) הפסיפס מתאר אירועים בחייו ובין השאר מופיעה כאן דמות אישה נהדרת שזכתה לכינוי "המונה ליזה של הגליל".
בבית אמידים זה נימצא גם בית שימוש מסודר בתחומי הבית פנימה עם מערכת אסלה וניקוז מסודרים להפליא ועל הריצפה כתובת "לבריאות".
בציפורי נשתמר לא רע תיאטרון יפה (שהכיל כ 0054 מושבים) שבוניו השתמשו בתוואי הקרקע הטבעי וניצלו את מדרון הגבעה כדי לחצוב בו את המושבים לאחרונה שוחזרו כמה שורות ממושבים אלו וצופו בלוחות אבן כפי שהיה בעבר.
דווקא הרובע היהודי אינו משדר עושר זוהי שכונה צפופה שבתיה בנויים האחד על השני אך היא מתאפיינת בעשרות מיקוואות ובלא פחות מעשרה (ויש אומרים אף אשר אחד מהם המיקוואות שברובע שמונה עשר ) בתי כנסת אחד מעשרותנחפר ונחשף ומיד נבקר בו.
איור הדמיית מבנה בית הכנסת של ציפורי
מבט כללי של ריצפת בית הכנסת
כמו בהרבה בתי כנסת מאותה תקופה מופיע במרכז פסיפס הריצפה גלגל המזלות אלא שכאן בניגוד למקומות אחרים במרכז מופיעה מרכבתו של אל השמש הליוס והשמש עצמה ללא האל ואילו בדגמי המזלות מופיעות דמויות בארבע הפינות איזכור מופיעות בבתי כנסת. אדם רבות שבדרךכלל אינןשל ארבע עונות השנה מתחתנו תקופת ניסן
מעבר לכך מופיעות אי אילו סצנות תנכיות כמו עקדת יצחק ועוד מנורות שבעת הקנים שופרות ומחתות אך השתמרותן בינונית למדי. ארון הקודש ומתחתיו מחתה מנורת שבעת הקנים שופר לולב ועוד.
ציפורי מוזכרת כבר בימי בית ראשון אך רק בתקופת הורדוס גדלה והפכה לבירת הגליל. במות הורדוס מרדו תושביה ברומאים העיר נשרפה ותושביה היהודים נמכרו לעבדים. עם עליית הנוצרים חיו כאן בכפיפה אחת נוצרים ויהודים בתי כנסת לצד בתי כנסיות. השנים נקפו ושליטים התחלפו ביזאנטים ערבים צלבנים ואחרים עד שירדה ציפורי מגדולתה והפכה לכפר קטן. אך כמו האחרים גם הצלבנים הותירו את עקבותיהם בציפורי בדמותה של מצודת ענק המתנשאת לגובה במרומיה של גבעת העיר.
גרם המעלות במצודה הצלבנית וחרך ירייה באחד מפיתוליו
המצודה בציפורי חושפת בפנינו נוהג צלבני מקובל: ללא כל סנטימנטים השתמשו הצלבנים בארונות קבורה (סרקופגים) ענקיים קדומים כאבני יסוד מסיביות לבינייניהם.
פריט צלבני נוסף בציפורי - הינו חורבותיה של כנסייה מהודרת בשיפולי הגבעה המערביים
את הסיור בציפורי נסיים באחד ממפעלי המים המרשימים שבארצנו! רשת של אמות מים אוספת את מימיהם של כמה מעיינות ברמת נצרת ומוליכה אותם למאגר תת קרקעי מדהים בעוצמתו.
אנחנו בתוככי מאגר המים העצום מבט מקרוב אל אחד הקירות המראה את ציפוי הטיח שהשתמר לאורך מאות שנים.
שעות פתיחה - אפריל ספטמבר 00:71-00:80 אוקטובר מרץ 00:61-00:80 דמי כניסה - יחיד: מבוגר: 32 ש"ח ילד: 21 ש"ח קבוצה: מבוגר: 91 ש"ח ילד: 11 ש"ח. אזרח ותיק הנחה של %05 טלפון לברורים - 2728656-40
כיצד מגיעים נקודת המוצא שלנו תהיה יוקנעם. יוצאים מיוקנעם לכיוון צפון ומיד מגיעים ל"צומת התשבי" ניפנה בו ימינה