מדבר הסהרה הינו המדבר הגדול בעולם, הוא משתרע על פני כל רוחבה של צפון אפריקה, גודלו כ 8 מיליון ק"מ רבועים, והוא נוגס בלא פחות מ 11 מדינות המאכלסות את האזור, כולל מרוקו.יש בו גם רכס הרי בזלת גבוה, ולא מעט נאות מדבר ירוקות, אך רובו הגדול בנוי מדיונות חול זהובות שחלקן משנות את צורתן בעקבות סופות החול הפוקדות אותן בתדירות גבוהה.
הסהרה - ים של חולות נודדים
מדבר הסהרה הינו המדבר הגדול בעולם הוא משתרע על פני כל רוחבה של צפון אפריקה גודלו כ 8 מיליון ק"מ רבועים והוא נוגס בלא פחות מ 11 מדינות המאכלסות את האזור כולל מרוקו. יש בו גם רכס הרי בזלת גבוה ולא מעט נאות מדבר ירוקות אך רובו הגדול בנוי מדיונות חול זהובות שחלקן משנות את צורתן בעקבות סופות החול הפוקדות אותן בתדירות גבוהה.
את שולי דיונות המדבר עוטפים מישורי חמדות ענקיים הבנויים משברים חצציים של צור וכד הם מהווים ניגוד כהה לזהוב של הדיונות ובינם לבין הדיונה ניטשת מלחמת קיום תמידית.
דיונות הסהרה רגע לפני עלות השחר וכמה דקות מאוחר יותר
על "מדינות" "קסבות" "מלאחים" ומה שבתוכם
הערים דוגמא ל"מדינה" מוקפת חומות משמאל ולימינה"מדינה" הן מוקפות חומות העתיקות במרוקו מן המאה ה 21 לערך ניקראות העיר החדשה והמודרנית. מכל עבריהן שרובן נישתמר כולל מערכות שערים מרשימים. "רחובותיהן" צרים ביותר הבתים בני שתיים או שלוש קומות מצופים טיח חימר חום וזה הצבע השולט בהן כיום מאכלסות רב ה"מדינות" את שווקי הערים אך עדיין גרים בהן תושבים רבים מסביב למדינה התפתחו הערים החדשות בנויות אבן ומודרניות למהדרין.
שער הכניסה לאחת ה"מדינות".
ברבאט בירת מרוקו ניתן למצוא מדינה שונה במקצת מבחוץ החומות צבען חום אופייני אך בפנים הסימטאות בוהקות למדי בצבעי לבן וכחול.
"מלאח" או אף סתם "מלח" הינו הכינוי לרובע היהודי שהיה קיים ברב ערי מרוקו (כחלק מן ה"מדינה" של כל עיר) ויש טוענים ל"גטו" היהודי. יש ויכוח על מקור השם ומהותו מצד אחד יש הגורסים שזהו כינוי גנאי כלשהו ליהודים שנכלאו בגטאות ומנגד שזה שיבוש של המילה "מלך" שכן היהודים נהנו מחסותם של המושלים וגרו בקירבתם באותם "מלאחים". כיום כאשר הקהילה היהודית במרוקו כמעט ואינה קיימת הפכו ה"מלאחים" לשכונות נחותות וצפופות בהן מתגוררים מהגרים ועניים עם זאת פה ושם בלב המלאח עדיין ניתן לבקר בבית כנסת יתום ובכמה וכמה מקומות נישתמרו בתי קברות יהודיים מתוחזקים בצורה סבירה אף כי הם צפופים וחסרי סדר.
בית הכנסת ובית הקברות היהודי בפס.
מרקש אחד הריכוזים הגדולים של יהדות מרוקו לשעבר בית כנסת בודד שמור למדי אך גם שומם למדי - בית הכנסת אל עזמא.
א סווירה - בתי הקברות היהודיים (הישן ו"החדש") וקיברו המהודר של ר חיים פינטו.
ה"קסבות" במרוקו הינן למעשה מבני מבצר שניבנו ע"י מושלי הערים השונות וסביבן התפתחה ה"מדינה" אך גם לכפרי הבוץ שברחבי מרוקו נהוג לקרוא "קסבות" קשה לאתר כיום קסבה עתיקה בודדת ואולם גורמי התיירות נוהגים להקים ברחבי מרוקו פונדקי דרכים ומלונות דומים מאוד לקסבות המקוריות כולל "מגדלי השמירה" וכד להלן אחת הדוגמאות.
כפרי הבוץ במרוקו הינם תופעה מרתקת אף כי כיום חלקם הולכים ומתנוונים הרי עדיין ניתן למצוא "מפעלי לבני בוץ" כפי שרואים למטה אך המיוחד בהם הוא השתלבותם עם הנוף לעיתים בשלהי נאות מדבר ירוקות או על צלעות ההרים לעיתים חושות עלובות למראה ולעיתים "וילות" בנויות לתיפארה.
בתי בוץ אדמדמים צמחייה ירוקה מים זורמים והרים מיוערים.
דוגמא לכפר בוץ שצידו הימני מתפורר וניטש ומשמאל מוקמים בתי אבן "חדישים". חשוב להדגיש שגם אל כפרי הבוץ הנידחים ביותר מגיע חשמל ורואים טלוויזיה.
קסבת "איית בן חאדו" אתר שימור של אונסקו מתנתקת מן הציביליזציה לאחר כמה טיפות גשם (שאינן נפוצות במחוזות אלו).
מרוקו נתונה לשלטון מלוכני ריכוזי המלך הינו כל יכול ולפיכך נהגו שליטי הממלכה לאורך הדורות להקים לעצמם ארמונות פאר מבני קבורה מרשימים ומנגד לדאוג למבני ציבור ודת מהודרים כאשר כל אלה מצופים בקישוטים מוסלמיים אופייניים ומרהיבי עין אנו יוצאים להצצה חטופה בלבד של שכיות חמדה אלה... מתחם ארמון המלך ברבאט
ארמונות מאוזולאומים וקישוטי קירות מוסלמים מרהיבים
מאוזולאום מוחמד החמישי ברבאט
שרידי מסגד טור חסן (מן המאה ה 21) והמינרט הבלתי גמור שלו לצד המואוזולאום. הבנייה הופסקה עקב רעידת אדמה ולא חודשה.
פס "השער הכחול" בכניסה לאחד ממתחמי המלך (מן המאה ה 41) וכמה פריטים במבט מקרוב.
וכאן כמה קישוטים אופיניים מפה ומשם ללא התיחסות ספציפית.
אנו קוטעים את סיורנו כאן מבלי שהנושא מוצה ומבטיחים לשוב בהקדם.