"לפעמים אדם נקלע למצבים מביכים,
והשאלה למה,
הנה מעשה אמיתי שקרה..."
לצפיה בכל תוכן המצגת :
לחצו כאןהנה מעשה אמיתי שקרה
מנהל בכיר צעיר ומצליח נסע ברחוב שכונתי במהירות מופרזת ביגואר החדשה שלו . הוא נזהר ובדק שלא מגיחים ילדים מבין המכוניות החונות והאט כשחשב שהוא מבחין במשהו.
. אבל פתאום מאיזה ופגעה בדלת היגואר!
הכול היה שקט ורגוע
אבן נזרקה מקום שהוא
המנהל מיד עצר בחריקת בלמים ונסע לאחור למקום שממנו נזרקה האבן . כלו סמוק מזעם זינק מחוץ למכונית ותפס את הילד האומלל והדף אותו בצעקות לעבר מכוניתו "מה זה צריך להיות מה זאת מכונית חדשה והאבן
לעזאזל אתה עושה
שזרקת גרמה נזק רב.
מדוע עשית את זה"
הילד הקטן והנרגש בקול רועד ומגמגם התנצל וביקש: "סלח לי אדון... אני מצטער לא ידעתי מה לעשות." התחנן וניסה להסביר
"זרקתי את האבן כי אף אחד לא עצר..."
וכשדמעות זולגות על לחייו הצביע מעבר למכונית החונה ואמר אתה רואה את הילד השוכב שם זה אחי הוא התגלגל מהמדרכה ונפל מכיסא הגלגלים ואני לא מצליח להרים אותו.
עכשיו הוא כבר התייפח ושאל את המנהל ההמום "אולי אתה מוכן בבקשה לעזור לי להרים אותו חזרה לכיסא הגלגלים שלו הוא פצוע והוא כבד מדי בשבילי."
הנהג הנרגש והנסער ניסה לבלוע את הגוש שחנק את גרונו. הוא ניגש והרים בזהירות את הילד לתוך כיסא הגלגלים אחר כך הוציא ממחטה וניקה את הדם סקירה מהירה אמרה לו שהכול יהיה מהפצעים שלו. בסדר... תודה רבה אמר הילד ושאלוהים יברך אותך ושוב אני מבקש סליחה . המנהל הנסער מכדי לדבר הביט בילד המוביל את אחיו בכיסא הגלגלים לאורך המדרכה וכעת בעצמו החל להזיל דמעות. הדרך חזרה ליגואר הייתה אמנם קצרה אך ההרגשה הייתה שהיא ארוכה וממושכת. הנזק במכונית היה ניכר אבל המנהל לעולם לא טרח לתקנו. הוא השאיר אותו כתזכורת למסר הבא:
"אל תתנהל בחיים מהר מדי באופן שיחויב לזרוק עליך אבן כדי לזכות לתשומת לבך"
אלוהים לוחש לנפשנו. ומדבר אל לבינו יום יום. וכשאין לנו זמן להקשיב הוא נאלץ לגרום שיזרקו עלינו
אבן או משהו אחר כדי שנעצור לרגע ונשאל את
עצמנו לאן אנחנו כל כך רצים ובאמת זאת הבחירה שלנו אם להקשיב או לא . להקשיב
תמונתך תלויה לנגד עיניו של אלוהים בכל רגע. הוא אלוהים שולח לך פרחים כל יום באביב . שולח לך בכל בוקר את זריחת השמש ואת השקיעה בערב כדי שתלך לישון עם חיוך אתה צריך רק לעצור ולהתבונן בכל היופי הזה.
אלהים אוהב אותך!
תכיר במציאות חבר: