כל מה שהיה הפך לגעגוע ולהתרפקות. בימים של דחיסה ומזעור תמונות בתיקיות וירטואליות, מתעצמת האהבה לדפדף באלבומים הישנים. דפי ההפרדה הדקיקים והשקופים וה"פינות" לתמונות שחלקן התבלה, יעַדְנו את הדפדוף בחיפוש התמונות של פעם. יש אומרים, שחשים אף ריח של ימים רחוקים – של אז. תמונות שחור-לבן כמו גם חום-לבן מעוטרות בכתוביות לבנות, ילדותיות משהו. ההורים, הדודה מהונגריה, הכלב של אבא, אני ואברמי ב"גן מאיר", סניף "בני עקיבא", מחנה קיץ "כובשי כנען", אומגה, טיולים וחיילוּת. ואז, מצאתי. טיול "מים אל ים" מפסח תשי"ח-1958. הדף מאוייר בתוואי המסלול מעתלית ועד למגדל ומזכיר נשכחות. נחמה, השותפה שלי בהדרכה (קומונרים), יצחק וישראל המלווים והיה גם רובה...פרמתי את חוטי הקשירה באלבום והוצאתי לאור את הדף ונדחס ומוזער לתיקייה וירטואלית כיאה לימים החדשים.